אתר מתכונים פרטי.
מחממים תנור על מצב גריל. מסירים את הגבעול, חוצים ומנקים מהגרעינים והחלקים הלבנים.
מניחים בשליש העליון של התנור בתבנית אפיה על נייר אפיה כשצד הקליפה כלפי מעלה.
אופים עד שהקליפה משחימה היטב. מוציאים מהתנור ומיד מעבירים את הפלפלים לשקית ניילון וסוגרים אותה.
מניחים לחצי שעה להתקרר ואז מסירים בקלות את הקליפה. אם רוצים טעם מעושן מעט, משאירים קצת מהקליפות השרופות
מניחים את החצילים על רשת צליה שמונחת ישירות על הלהבה הגדולה בכיריים וחורכים אותם היטב מכל הצדדים פרט לגבעול. (לא חייבים להשתמש ברשת, אני מצאתי שזה יותר נוח לשליטה על החצילים)
כדי למנוע נזילה של מיצי החציל ישר על הכיריים אפשר להניח נייר אלומיניום מתחת לראש הבעירה באופן הבא:
מוציאים את ראש הבעירה כולו מהתושבת שלו, מניחים נייר אלומיניום שבמרכזו חור עגול בגודל החלק החיצוני של בסיס ראש הבעירה (זהירות שלא לכסות את פתח יציאת הגז). האלומיניום צריך להיות בגודל שיספיק לכסות את החלק של הכיריים שעלול להתלכלך. מהדקים למשטח הכיריים ומוודאים שהאלומיניום לא מתקרב בכלל לאש שתבער.
החלק החיצוני של החצילים צריך להיות חרוך לגמרי כך שנוצרת קליפה קשה למדי שמתחילה להיפרד מבשר החציל.
המרירות של החציל מגיעה מחמרים כימיים היוצרים כמויות מאוד קטנות של ניקוטין בחציל.
המרירות בעיקר מופיעה בחצילים המכילים הרבה זרעים וכן כאלו שנשארו זמן רב במקרר.
בחצילים קלים (יחסית לגודל שלהם), טריים ויפים (מבריקים, גבעול ירוק לא יבש ומעט קוצני) יש פחות גרעינים.
בעקרון, אם החציל קל, טרי ויפה ואין בוו הרבה גרעינים, אפשר לוותר על תהליך הוצאת המרירות.
את המרירות מוציאים על ידי פיזור מלח על פרוסות החציל למשך חצי שעה ויותר. אם משאירים את החצילים במלח לזמן רב יותר (יותר משעה נניח), המלח מוציא את רוב המים מהחציל ותוך כדיכך גורם לקריסת הנימים שהכילו את המים האלו. זה עוזר לכך שהחציל יספוג פחות שמן בטיגון כי החציל פחות ספוגי.
את אותה הפעולה אפשר לעשות על ידי אפיה של פרוסות החציל בחום גבוה למשך 20 ד' כדי לייבש את החצילים לגמרי.
יש שמוציאים את המרירות על ידי השריה במים ולימון.
בכל מקרה אחרי התהליך צריך לנקות את החצילים מהמלח ולייבש.
כדי להקציף חלבונים לקצץ יציב ותפוח, צריך לשים לב להנחיות הבאות.
שתי שיטות לקילוף עגבניות בקלות.
